פרשת השבוע ברוח האקטואליה
11.07.24 / 10:00
טור קבוע של הרב חכם שלמה פינטו - ראש מחלקת אבלות בעיריית בת ים, רב קהילת פארק הים ומשנה לראש העיר בת ים
- בס"ד, כ'ז חשון תשפ"ה
פרשת "תולדות" - ברכות יצחק - מה עומד מאחורי יוזמת רבקה?
במרכז הפרשה עומדות ברכות יצחק "ויהי כי זקן יצחק... ויקרא את עשו... ויאמר...צא השדה וצודה לי ציד ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי, והביאה לי לאכלה, בעבור תברכך נפשי בטרם אמות".
רבקה שומעת ופועלת במהירות, היא לא מוכנה שהברכות ימסרו לעשיו הרשע. היא פונה ליעקב: "ועתה בני שמע בקולי,לאשר אני מצוה אתך.לך נא אל הצאן,וקח לי משם שני גדיי עזים טובים, ואעשה אתם מטעמים לאביך, כאשר אהב.והבאת לאביך ואכל, בעבור אשר יברכך, לפני מותו."
רבקה מצווה את בנה יעקב, שילך במרמה ויקבל את ברכות יצחק. מעבר לשאלות המוסר, היושר וההגינות שמעשה זה מעורר, כיצד רבקה יוזמת מהלך שלא יביא תועלת זולת קלון וחרפה?
הרי עוד מעט קט יחזור עשיו מהציד,יתיצב לפני אביו והתרמית תתגלה! ואז חלילה הברכה יכולה לההפך לקללה.
כמו שאומר יעקב:"... והייתי בעיניו כמתעתע..." האם רבקה לא הביאה בחשבון, מה יקרה בעוד שעה , כשיתברר ליצחק, שבירך בטעות את יעקב? משום שאנו יודעים שרבקה ידעה, גם ידעה דברים אלו מתחדדת השאלה מה רצתה להשיג בתרגיל "הברכות שיזמה"?
שאלה זו שואל הרש"ר הירש זצ"ל ואת תשובתו, מביא הרב משה גרילק זצ"ל בספרו "פרשה ופשרה": המפתח לתעלומת התרמית טמון בפסוק הבא:"ויגדלו הנערים, ויהי עשו איש יודע ציד...ויעקב איש תם ישב אהלים, ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אוהבת את יעקב".
הפסוק מעלה על פני השטח ויכוח ארוך בין רבקה ליצחק על חינוך על עתיד הילדים ועל הציפיות מהם. יעקב המשיך את דרכם של אביו וסבו, לעומתו עשו היה אדם רשע: "ויהי עשו ,איש יודע ציד." אומר המדרש, צד נשי אנשים ונשיו הקטירו יום יום לעבודה זרה.
"כי ציד בפיו" היה צד את אביו בפיו כלומר מרמה אותו, כאלו שהוא צדיק. רבקה ידעה זאת ולכן כתוב: "ורבקה אוהבת את יעקב"-אוהבת כפשוטו.
יצחק ידע על מעללי בכורו והם הכאיבו לו מאד, אך עדיין האמין בעשו, לכן כתוב: "ויאהב" משמע יצחק הביא את עצמו למצב שבו יאהב את עשו.
היתה ליצחק מטרה באהבה זו, היה זה נסיון של האב לקיים קשר כלשהו עם הבן המושחת, בסתר ליבו האמין וקיוה שיצליח להצילו לבסוף ולהשיבו הביתה אל אמונת אברהם ושליחותו הנעלה בקרב האנושות.
בגלל אמונה זו ,לא שעה לאזהרותיה החוזרות ונשנות של רבקה ולטענתה, שהוא שבוי בקסמי נכליו של בנו הבכור.
ובכל זאת גם אחרי נישואיו הפסולים עם הנשים החיתיות שהיו למורת רוח יצחק ורבקה, החליט יצחק להעניק לו את הברכות, ולמנותו בכך למנהיג ביתו של אברהם אחרי מותו שלו . מה נותר לרבקה לעשות ברגע גורלי זה, אם ברצונה למנוע את עיצובו המעוות של בית אברהם בעתיד? כיצד תקרע את מסכת ההונאה, שטווה עשיו במשך שנים ארוכות?
באילו אמצעים תשכנע את בעלה הצדיק שעשיו אינו אלא רמאי, ואין הוא ראוי לאיצטלת המנהיגות, ולא על ראשו צריכות לחול ברכות האלקים שבפיו?
רבקה הגיעה למסקנה שקיימת רק דרך אחת להמחיש ליצחק שקל לרמותו, ולהוליכו שולל. אז יבין מה עולל לו עשו בהטעיותיו? השליחות הוטלה על כתפי יעקב, שקיים את צו אמו "אנוס, כפוף ובוכה" כדברי המדרש.
זה ההגיון הטמון ביוזמת רבקה, היא העזה וניצחה. הויכוח הארוך הגיע לסיומו הדרמטי, כשעשיו התייצב לפני אביו ובידו מטעמים שהכין לו, התגלתה תרמיתו של יעקב, ויצחק הבין שהולך שולל. היה זה רגע של אמת שגרם לו בעתה: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד".
אומר המדרש: "ראה גיהנום פתוחה מתחתיו" מול עיני הכרתו נפער גיהנום הטעות, שטעה כל חייו בטיב עשיו, והלב נצבט. אך עם זאת, היתה בחרדה עצמה גם הארת פתאום שכפתה עליו את ההודאה בצדקת גישתה של רבקה. הוא קלט את המסר,
שהעבירה לו בדרך לא שגרתית.והוא נתן לכך ביטוי, כאשר אישר באוזני עשיו את הברכות, שהעניק ליעקב "גם ברוך יהיה". במוצ"ש יחול ערב ראש חודש כסלו, חודש בו אנו חוגגים את נצחון החשמונאים ( בני יעקב) על היונים (בני עשיו- אדום).
הנצחון הזה הוא חלק ממאבק איתנים בין יעקב לעשיו, בין האמת לשקר, בין האור לחושך, בין העדינות לגסות הרוח, בין אהבת האדם לשפיכות דמים.
המאבק עדיין נמשך גם בימינו, אלו ימים של "ולאם מלאם יאמץ". אנו מתפללים שממש בקרוב נזכה "ורב (אדום) יעבוד צעיר (ישראל) "על ימים אלה נאמר" ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" שבת שלום.
חודש טוב!