תושבי הרצל סובלים מהזנחה קיצונית של העירייה

תושבי הרצל 29 בבת ים חיים בחלום בלהות מתמשך. יש להם ועד בית פעיל, הם משלמים ארנונה כמו כל תושב בעיר אבל הםלא שיערו שעצם המגורים בבניין ישן יגרום לעיריית בת ים להתעלם מצרכיהם הבסיסיים בתברואה תקינה.

פחי הזבל מפונים רק לעתים רחוקות, עולים על גדותיהם וכתוצאה מכך יש נוכחות מאסיבית של עכברים קטנים וחלודות גדולות שחודרות לבתיהם. כשכן טוחים לפנות את הזבל, משאירים להם את הפחים זרוקים מול דלתות הדירות בקומת הקרקע.


הרצפות בשביל הגישה לבניין ולחדר האשפה רופפות לחלוטין ומהוות סכנה אמיתית לדיירי המתחם ולילדיהם.

"בין 4 ל-5 פעמים בחודש נסתם הביוב ועולה על גדותיו. בפעם האחרונה דיווחו על הצפת ביוב בשישי מוקדם בבוקר אך העירייה ראתה לנכון להמתין עם שליחת ביובית רק במוצאי שבת ובמהלך כל סוף השבוע הדיירים סבלו בצורה קיצונית מריחות קשים, מראות קשים ונאלצו לצאת מבתיהם ולהתארח אצל קרובי משפחה".

בור הביוב שאמור להיות מחופה, חשוף לחלוטין למרות הפצרות ותחנונים במוקד 106 ובמחלקת שפ"ע להביא לו מכסה.

שעוני המים שבורים ונזולים וכל פנייה לתאגיד מי בת ים לא עוזרת. 


"אני באופן אישי הרמתי עם מלקחיים 3 עכברים שנכנסו אלי הביתה כתוצאה מהצטברות אשפה. תמיד יש עננת זבובים בחצר הבניין וזה לא פלא", מספרת שרית בשן תושבת הבניין. 

"אי אפשר לחיות ככה, זה סבל מתמשך. והכי מעליב זו ההתלעמות של העירייה. הוועד פונה כמעט כל שבוע ומבקש פינוי אשפה, פינוי גזם, שטיפת פחים, תיקון רצפות ומה לא. הפעם היחידה שפקח טרח להגיע לכאן הוא היה כאן פחות מ-5 דקות וקבע אין פה שום עכברים ועזב את המקום".

"בבת ים משלמים ארנונה גבוהה בטירוף, יותר מהרבה ערים שכנות שמקבלות שירותים מעולים מהעירייה. אני לא מבינה איך זה שאנחנו משלמים ונענשים. מתעלמים מאיתנו ואנחנו צריכים להתאגד ולאסוף כסף לחברות חיצוניות שיחפו על זה שהעירייה לא מתפקדת", מוסיפה שרית.

עיריית בת ים לא הגיבה עד רגע זה.