דוח מבקר המדינה: כשלים במענה למשרתי המילואים במלחמה

משרתי המילואים התייצבו למלחמת ״חרבות ברזל״ בהיקף שלא נראה כמותו בישראל שנים רבות, אולם דוח חדש שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, השמיני בסדרת דוחות חרבות ברזל, מעלה כי ההגנה על זכויותיהם בעבודה והסיוע שניתן להם במערכת ההשכלה הגבוהה היו חלקיים, ובמספר גבוה של מקרים עלה חשש לפגיעה בזכויותיהם.

נטל כבד על אחוז קטן מהאוכלוסייה

מאוקטובר 2023 ועד יולי 2024 נקראו למילואים כ־318 אלף אזרחים, אך אף שמספר המתגייסים בפועל גדול, הוא מייצג רק חלק קטן מתוך כלל האוכלוסייה הרלוונטית לגיוס: מבין בני 23 עד 47 שאינם משתייכים לחברה הערבית, רק כ-11% שירתו בתקופה זו. המשמעות היא שהעומס המבצעי והאזרחי התרכז בשכבת אוכלוסייה מצומצמת, שנדרשה להיקפי שירות חריגים, כאשר מספר ימי המילואים הממוצע למשרת הגיע לכ־110 ימים בתקופה זו, לעומת כ־10 עד 13 ימים בשנים שלפני המלחמה.

מהנתונים עולה כי את עיקר הנטל נשא מערך מילואים צעיר: מחצית מהמשרתים בני 30 ומטה, וכמעט חמישית מהם סטודנטים. לצד שיעור גבוה של רווקים, מספר ניכר מהמשרתים הם הורים. בסך הכול, לילדי המילואים עד גיל 19 נמנו כ-290 אלף ילדים.

המבקר אנגלמן מזהיר כי בשנים הקרובות צפוי שירות המילואים להתארך עוד יותר, וכי העומס יוסיף ליפול על שכבת אוכלוסייה מצומצמת. בהקשר זה הוא מדגיש כי תגמול הוגן ושמירה על זכויות בעבודה אינם רק מחויבות מוסרית כלפי מי שהתגייסו, אלא תנאי מרכזי לשימור מודל המילואים וליכולתו להמשיך לתפקד לאורך זמן.

כשלים במנגנוני התגמול למשרתי המילואים

ההיקפים החריגים של שירות המילואים במלחמה חשפו פערים בסדרי התגמול הקיימים, שאינם מותאמים למציאות של שירות ממושך. התגמול המזערי עלה מ־215 ש״ח ליום לפני המלחמה ל־311 ש״ח עד סוף 2025 (כ־9,300 ש״ח בחודש), אך ללא שינוי חקיקה הוא יקטן בכ־30% בתחילת 2026.

גם הסדר השיפוי למעסיקים, שנקבע בפברואר 2024 ומכסה 20% ומכסה 20% מסכום ההכנסה ליום של העובד כפול מספר ימי שירות המילואים שביצע, עבור ההפרשות הסוציאליות בגין תקופת השירות שמפרוץ המלחמה (התקנות לשיפוי המעסיקים), צפוי לפקוע בתחילת השנה. חזרה למצב שבו המעסיקים נושאים בנטל לבדם צפויה להכביד אף יותר משהייתה בעבר נוכח העלייה הצפויה במשך השירות הממוצע בשנים הבאות, ומבקר המדינה מזהיר כי הדבר יגדיל את התמריץ הכלכלי השלילי למעסיקים להעסיק משרתי מילואים.

לצד זאת, הדוח כולל ביקורת הנוגעת לאופן חישוב תגמול המילואים לשכירים. שיטת החישוב, שנקבעה בשנת 2008, מבוססת על תוספת בעבור ״התקופה הנוספת״ - יתרת ימי השירות לאחר חלוקת תקופת השירות לשבועות שלמים. בשירות קצר, של ימים בודדים, התוספת יכולה להגיע לעשרות אחוזים מהתגמול. בשירותים ארוכים, כדוגמת תקופות של יותר ממאה ימים, התוספת מצטמצמת לשיעור מזערי, שכן שיעור התקופה הנוספת מתוך סך תקופת השירות נמצא במגמת ירידה. משמעות הדבר היא שמנגנון שנועד לפצות משרתי מילואים באופן הוגן הפך בפועל לפחות אפקטיבי במשכי שירות ארוכים, כפי שקרה במהלך המלחמה וכפי שצפוי להיות בשנת 2026.

משרתי מילואים עצמאים נפגעו במיוחד: בחודשים שבהם עסקיהם כמעט לא פעלו התבסס התגמול על מקדמות גבוהות מהכנסתם בפועל, ואלפים נקלעו לחובות לביטוח הלאומי. רק בדצמבר 2024 הוצע תיקון שיבטל חובות אלו ויעדכן את נוסחת החישוב.

בין המלצותיו קבע המבקר כי נוכח הצפי להארכת שירות המילואים בשנים הקרובות, על משרד הביטחון והאוצר, בשיתוף הביטוח הלאומי וצה״ל, לבחון מחדש את מנגנוני התגמול והמענקים ולהתאימם למציאות של שירותים ארוכים, לרבות תיקוני חקיקה בשיטת חישוב התגמולים. נוסף על כך קרא המבקר למשרד העבודה ולמשרדי ממשלה נוספים להסדיר את היקף הזכויות בעבודה למשרתי מילואים שנפצעו ואינם יכולים לשוב לעבודה.

 כ־60 אלף סטודנטים במילואים, כ־73% כמעט לא למדו: פערים במענים האקדמיים

המערכת האקדמית נדרשה להתמודד עם מציאות שבה עשרות אלפי סטודנטים נקראו לשירות ממושך. בשנת תשפ״ד למדו בישראל כ־60 אלף סטודנטים משרתי מילואים - כ־18% מקרב משרתי המילואים - וכ־10,000 מהם שירתו פרקי זמן של שלושה עד שישה חודשים. עבור רבים מהם, המשמעות הייתה נתק כמעט מוחלט מהלימודים; כ־73% מהמשיבים לסקר שערך מבקר המדינה ציינו שלא הצליחו ללמוד כמעט כלל במהלך השירות.

הפער בין צורכי הסטודנטים לבין המענה של המוסדות בלט בבדיקה שערך המבקר ב-25 מוסדות השכלה גבוהה ברחבי הארץ. הסטודנטים דיווחו על צורך בתגבורים, סיכומים והקלטות שיעורים, אך חלק גדול מהמוסדות סיפק את המענים הללו באופן חלקי בלבד. גם בנושא החזרים כספיים נרשמו פערים: 12% ממוסדות הלימוד לא החזירו שכר לימוד מלא לסטודנטים שהפסיקו את לימודיהם, ו-32% מהם לא נתנו החזר מלא של דמי הרשמה.

למרות מצוקת הסטודנטים והיקפי השירות החריגים, המוסדות ניצלו רק 124 מיליון ש״ח מתוך 195 מיליון ש״ח שיועדו להם, ורמות ההשקעה הכספית לסטודנט משרת מילואים השתנו משמעותית בין המוסדות לעיתים בהיקף של פי שניים ואף יותר. המבקר מציין כי המל״ג והוות״ת לא בחנו את פערי הניצול התקציבי, לא ניתחו את הסיבות להם ולא גיבשו דרכי תיקון.

לפי נתוני המל״ג, בשנת תשפ״ד 1,423 סטודנטים משרתי מילואים נשרו מלימודיהם, ומאות סטודנטים נוספים שנקראו לשירות מילואים נאלצו לבטל את הרשמתם ללימודים או להפסיק את לימודיהם לאחר שהחלו אותם. עם זאת, המבקר מציין כי המל"ג לא אספה נתונים על סטודנטים שהקפיאו את לימודיהם או הפחיתו את מספר הקורסים שאליהם נרשמו.

נוסף על הפערים שנמצאו במענה המיידי, הדוח מצביע גם על היעדר היערכות ארוכת טווח. אף שהמלחמה יצרה מציאות שבה ניתן לצפות להמשך גיוסם של סטודנטים לתקופות מילואים ממושכות בשנים הקרובות, המל״ג לא דנה בהקמת צוות שיבחן עדכון כולל של כללי זכויות הסטודנט, זאת למרות המלצת פורום החירום לעשות כן.

בסיכום הדוח קובע המבקר כי על המל״ג, שר החינוך והמוסדות האקדמיים לבחון באופן את הפער בין התקציבים שיועדו לסיוע לסטודנטים לבין ניצולם בפועל, ולאסוף נתוני נשירה מלאים שיאפשרו להתמודד עם התופעה ולהפחיתה. הדוח קורא גם לגיבוש תוכנית ארוכת טווח שתתאים למציאות של שירות מילואים ממושך, לקדם סקרי שביעות רצון, ולהסדיר הנחיות אחידות להחזרים כספיים לסטודנטים שנאלצו להפסיק לימודים עקב השירות. המבקר מסכם: ״צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה למשרתי המילואים אשר הקריבו ומקריבים רבות עבור מדינת ישראל ותושביה״.

 המל״ג מברכת על דוח המבקר אך מציינת כי בניגוד לנטען בדוח, נתוני הלמ"ס מספטמבר 2025 מצביעים על מגמה חיובית: הפסקת לימודים בקרב משרתי מילואים – 4.7% לעומת 8.5% מאלו שלא שירתו; ביטולי הרשמה – 11.6% לעומת 14.4, כך שבפועל הסטודנטים המשרתים לא ויתרו על לימודיהם.

עוד לפני ה־7.10 עודכנו כללי זכויות המילואים, ובהמשך הוגדלו ההתאמות ונבנה מתווה מוסכם עם הצבא והתאחדות הסטודנטים.

ות"ת גיבשה בדצמבר 2023 תכנית תמיכה רחבה למוסדות ולמשרתי מילואים בהיקף מצטבר של מעל 600 מיליון ש"ח, ובימים אלו מגובשת תוספת של 75 מיליון ₪ לשיעורים פרטניים וקבוצות קטנות.

מוקד סיוע של המל"ג שירת כ־3,000 סטודנטים.

המל"ג מוקירה ומודה למשרתי המילואים ותמשיך להבטיח את זכויותיהם.