בת ים כואבת את בניה ובנותיה: סיפורי חללי השנה האחרונה מהעיר
אופיר מאיר
13.05.24 / 11:20
תגים:
בת ים יום הזיכרון חללים
12 חללים מבת ים הצטרפו השנה למניין חללי צה"ל ופעולות האיבה: כל אחד מהם הותיר משפחה, חברים ובת זוג המומים וכואבים - אלו סיפוריהם.
אור ישראלוב
אור ישראלוב ז"ל, בן 19 תושב בת ים, לוחם חי"ר בהכשרה בחטיבת הצנחנים נהרג בתאונת אימונים במהלך תרגיל בבסיס צבאי בדרום הארץ. אור הוא בוגר תיכון שז"ר בעיר והגיע לשירות בצנחנים עקב סבו שחלם שיהיה צנחן וקצין.
בהלוויתו ספדה לו אמו רחל: "שתדע שכולם גאים בך, אין אחד שלא גאה בך - הדף קצר מלהכיל. כמה אפשר להגיד עליך דברים טובים? רק להלל ולשבח אותך."
"אור, אמא מבקשת ממך סליחה ומחילה. שתדע שאני גם הולכת לבוא אליך עוד טיפה זמן, תמצא לי מקום בשמיים. אנחנו היינו טובים אבל השמיים לא טובים אלינו. תמצא לי מקום, אני אבוא אלייך. אל תדאג אנחנו עוד ניפגש".
חן אמיר
חן אמיר ז"ל, סייר ביטחון עירוני (סל"ע) של עיריית תל אביב, נפצע באורח אנושות מירי ברחוב מונטפיורי על פינת נחלת בנימין, לאחר שהמחבל פתח באש לעברו ולעבר חברו - שהשיב באש ונטרל אותו. חן פונה במצב אנוש תוך פעולות החייאה לבית החולים, שם נקבע מותו.
חן היה בן 42 במותו והותיר אחריו את אשתו ורד ושלוש בנות. לאחר מותו נתרמו קרניות עיניו ושיפרו את חייהם של כ-50 מטופלים.
רעייתו ורד ספדה לו: "הוא אדם מופלא, תמיד היה הראשון לחפש ולעזור, יש לו ארון ענק מלא בתעודות הוקרה, הארון קטן מלהכיל את תעודות ההערכה."
אביו שבתאי סיפר: "הוא היה צנוע, עוזר לאנשים. בשבת בבוקר הגיע והפתיע אותנו, בא לבקר. הוא הגיע שמח וטוב לב. כולם כל כך אהבו אותו. בשבילי הוא היה ממש מלאך".
שי שלום אליאור מוצפי
שי שלום אליאור מוצפי ז"ל נרצח יחד עם בת זוגו נטע בועזיז ז"ל בטבח במסיבת הנובה ברעים בשבת השחורה של ה7 באוקטובר. הוא היה בן 37 במותו והותיר אחריו שני ילדים, אם וארבע אחיות.
בת משפחתו קלרה סבג ספדה לו: "היית אבא שהילדים שלו מעריצים אותו, ילד נחת לאמא שלו
לא הכרתי אנשים כמוך! נרצחת גיבור בשמחת תורה, ביום שבת. היית מלאך של הקדוש ברוך הוא באדמה ועכשיו תהיה המלאך שהוא צריך צמוד לידו בשמיים".
אופק ארביב
אופק ארביב ז"ל נרצח במסיבת הנובה בעת שירותו כלוחם בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. הוא היה רק בן 21 במותו והותיר אחריו משפחה, בת זוג וחברים המומים.
אביו ניסים ארביב סיפר לאחר מותו על אהבתו הגדולה מכל - אופנוע: "אופק אהב את הטיילת והיה נוסע עם האופנוע שלו לאורך הים. היה לו אופנוע גדול, כמו הארלי דיווידסון, והחלום שלו היה שמיד עם השחרור שלו מהצבא, נעשה מסעות משותפים בכל מיני מקומות בעולם. תכננו לנסוע יחד למרוקו ולאיטליה".
ביום גילוי המצבה של אופק, נערך לזכרו מסע אופנועים לאורך טיילת בת ים: "לצערי, לא נעשה את המסעות האלה שתכננו לשחרור שלו, אז עכשיו נצא למסע אחרון בבת ים", אמר אביו.
אופק קמחי
אופק קמחי ז"ל נרצח במסיבת הנובה. לאחר ה7 באוקטובר הוגדר כנעדר ורק שבועיים לאחר מכן הודיעו למשפחתו כי גופתו אותרה.
בת זוגו של אופק, עדן זכריה, נחטפה לעזה מהמסיבה ובהמשך נודע כי נרצחה בשבי המחאס וגופתה הושבה לישראל.
אמו סיפרה עליו: "מעבר לזה שהוא היה יפה תואר, אופק היה ילד של נתינה, נגע בלב של כל אדם שפגש. הוא למד הפקה מוזיקלית והאמין שזה מה שיעשה. הוא היה ילד של טבע, אהב לרקוד, לחגוג את החיים, ואפילו אמר: 'תרקדו כאילו אף אחד לא מסתכל', וניסה לשכנע את כולם להיות אמיתיים, להאמין בעצמם ושלא צריך לפחד מדבר".
ג'ני ניסמבוים כרמלי
ג'ני ניסימבוים כרמלי נרצחה במסיבת הטבע ברעים. לאחר שבועות ארוכים בהם הוכרזה כנעדרת הודיעו למשפחתה כי היא נרצחה.
משפחתה סיפרה עליה: "ג'ני היא אישה חזקה, מאמנת כושר הרבה שנים, לוחמת אמיתית. נזכור ולולא נשכח אותה לעולם."
ויקטוריה גורלוב
ויקטוריה גורלוב הגיעה לעבוד כמאבטחת במסיבת הנובה יחד עם בן זוגה אלכס סמוילוב. הם לא נטשו את עמדותיהם גם כשהגיעו לאזור מחבלי החמאס. אלכס וויקטוריה נרצחו יחד במסיבה על ידי המחבלים.
אלונה, חברתה לעבודה ספדה לה: "ילדה מהממת שנכנסה ללב שלי. חסר לי החיוך שלך בעבודה, תמיד תהיי בלב שלי, תמיד אזכור את השיחות, הצחוקים ואת אכילת השוקולד ביחד. אני כל כך ממתגעגעת אלייך".
שירן גנון
שירן הגיעה למסיבת הטבע ברעים יחד עם בעלה נתי. כשהחלו האזעקות, שירן רצה יחד עם נתי והם התחבאו מהמחבלים במשך שעות ארוכות. נתי נורה וחייו ניצלו בנס אך שירן לא שרדה את המתקפה ומספר ימים לאחר הטבח - קיבלה משפחתה את ההודעה הכואבת על מותה.
שירן ונתי הותירו אחריהם שלושה ילדים. בעלה נתי סיפר על הרגע בו הודיעו לו שאהבת חייו איננה: "מרגע ששירן ואני נפרדנו לא ידעתי מה איתה, איפה היא, שום דבר. היא הוכרזה כנעדרת, ובסופו של דבר אחרי כמה ימים באו ואמרו לי שהיא נרצחה. הודיעו לי בבית חולים. זה רגע שמסך שחור נופל. זה לא חור, זה בור".
"הקטנה הכי הרבה מזכירה את אמא שלה. כשהיא מזכירה אותה אז אני מחבק אותה, והעיניים שלי נהיות אדומות, ואז היא מנסה להסתכל לראות אם אני בוכה".
בן בורשטיין
סרן בן בורשטיין ז"ל היה מפקד פלוגה ביחידת דובדבן. ב7 לאוקטובר נהרג אופק בקרב נועז כשהגן על יישובי עוטף עזה מפני מחבלי החמאס.
בן היה בוגר בית ספר רמות, ושחקן כדורסל מוכשר. בת זוגו עדי ספדה לו: "מצד אחד אני כל כך כועסת עלייך, הייתי בטוחה שתחזור, ומצד שני בטוחה שעשית הכל. אני יודעת שלא היית רוצה למות אחרת, אלא רק בשדה הקרב."
איתן לוי
בבוקר ה7 באוקטובר, לקח איתן לוי נוסעת במונית שלו לכיוון עוטף עזה. איתן הגיע לאזור כשהחל הטבח ונתקל במחבלי חמאס שהשתלטו על רכבו. איתן נחטף לעזה ולאחר מספר חודשים, הודיעו למשפחתו כי הוא נרצח ב7 באוקטובר וגופתו נחטפה.
סיגי, אחותו של איתן שהייתה איתו על הקו ברגעי החטיפה, סיפרה עליו: "ש לו את הלב הכי גדול בעולם. הוא עובד במונית בלילות בלילות ואוסף בעיקר בני נוער. הוא ידוע בבת ים כמי ששומר על הנוער בלילות ואף נמצא בקשר עם הוריהם ומעדכן אותם שהם הגיעו בשלום הביתה. הוא האח היחיד שלי והוא חסר לי בכל יום".
אלון שמלי
אלון שמלי נרצח בפיגוע במצרים ב8 באוקטובר. אלון נסע למצרים בטיול מאורגן והמאבטח ששמר על הקבוצה - ירה בהם למוות, יום לאחר הטבח שהתרחש ב7 באוקטובר.
אלון היה מורה אהוב לחינוך גופני בבית הספר "ראשונים" בבת ים ועוזר מאמן במחלקת נערים א' של "הפועל תל אביב" שם סיפרו עליו לאחר מותו: "אלון, שבעבודתו הראשית היה מורה לחינוך גופני, היה אדם מדהים. צנוע, חייכן, חיובי, ערכי, מאוד מקצועי ויסודי. הוא השקיע המון עבור השחקנים והמחלקה. השחקנים והתלמידים שאימן וחינך, היו מחוברים אליו מאוד, מקצועית ובעיקר רגשית."
אמנון בצלאל
אמנון בצלאל ז"ל נרצח גם הוא בפיגוע הקשה במצרים ב8 באוקטובר. אמנון ז"ל שירת במשטרה במשך כ-40 שנים והגיע לדרגת רנ"ג. בתפקידו האחרון שימש כרכז טכנולוגיות במרחב איילון הקודם.
אורנה סנסל, שותפתו לעבודה ספדה לו: "אלון היה סגני ויד ימיני במשך 9 שנים בתפקידי כקצינת טכנולוגיות במרחב איילון הלב נשבר נוכח מה שקורה , לא נתפס, איש יקר ומסור, אב מסור לשתי בנות מחוננות , איש ענו ומדהים ,הייתה לי הזכות לעבוד איתך".
רומן ברונשטיין
רס"ן רומן ברונשטיין ז"ל נפל בקרבות המטענים בחאן יונס. הוא הותיר אחריו אישה ושלושה ילדים. בנו הבכור דניאל, זכה לרגע אחרון של חסד עם אביו כשהגיע לחגוג בר מצווה עמו בגבול עזה, כשבועיים בלבד לפני שנפל.
רומן פנה לבנו בברכה אישית שמקבלת משמעות מצמררת עם נפילתו: "יש עוד הרבה חברים מהגדוד שלא נמצאים פה, זה גדוד של 600 איש, חלק במשימות ומי שחזר ממשימות, תאמין לי שכולם שולחים לך מזל טוב ואוהבים אותך. עוד שנתיים דייוויד הקטן, גם לו יש בר מצווה והוא ישאל איפה האירוע במלחמה שלי, אז שלא יהיו עוד מלחמות ונחגוג בר מצווה באירוע מרגש, היום זה היום שלך דניאל".
ויטל מתוק, חבר קרוב של רומן, ספד לו: "26 שנים יחד, מה לא עברנו יחד?. מהסדיר, מ"מ בגדוד צבר, דרך הקבע, ועד ל-22 שנים ביחד במילואים. בלבנון, במוצב רותם, תמיד ידעתי שיש על מי לסמוך שיחלץ אותי ממארבים ופתיחות צירים. ניצלנו מירי ופצמ"רים יותר מפעם אחת, הייתי רגוע כשהיית איתי בכוח. לוחם על, מורעל נצחי."
