ברוט מחזק את החרדים בבת ים

החלטת העירייה להשקיע בתוכנית ייעודית למגזר החרדי לגיטימית. יש לקהילה החרדית צרכים משלה ועל העירייה לכבדם. עם זאת על רקע התחושות הקשות בציבור הישראלי ביחס לסירובם של רוב המגזר החרדי לשרת בצה"ל ולנוכח העברות כספים קואליציוניות רבות המופנות למגזר בתקציב המדינה לשנת 2025 – נשמעת ברשתות החברתיות ביקורת קשה כלפי העיתוי.

"בתקופה שבה כל המדינה נאבקת כלכלית, העברת כספים לקהילה החרדית היא כמו אצבע בעין," כתב אחד מתושבי העיר. "אין פה צדק חברתי."

הסכם הקהילות: מה כולל המהלך?

הסכם הקהילות שנחתם לאחרונה כולל התחייבויות משמעותיות מצד העירייה, בהן הקצאת מבנים לפעילות קהילתית, העברת תקציבים ייעודיים ותכנון תוכניות פיתוח המתאימות לצרכי הקהילה החרדית. המהלך, שהוצג כהיסטורי על ידי ראש העיר צביקה ברוט והרב מקלב, נועד מצד אחד למשוך משפחות חדשות מהמגזר החרדי לעיר ומצד שני כנראה לתגמל דמויות מן המגזר שתמכו בו במהלך הקמפיין לבחירות.

הזעם הציבורי מתעצם: סגירת בית ספר עקיבא כדוגמה

בעוד העירייה מדברת על חיזוק קהילות, התושבים מדברים על פערים עצומים בצרכים היומיומיים בעיר. ברקע, סגירתו של בית הספר "עקיבא" – מוסד חינוכי וטיפולי עבור ילדים מרקעים קשים – מהווה תזכורת כואבת עבור רבים. "בעוד בית הספר שלנו נסגר, העירייה משקיעה בקהילות ספציפיות שאין להן זיקה לרוב תושבי העיר," אמרה אחת האימהות.

הסכם הקהילות מצטרף להחלטות נוספות שעוררו ביקורת בעיר, כמו הקמת בית הכנסת ברחוב ש"י עגנון, פרויקט שנתפס כמונע משיקולים פוליטיים ולא מהצרכים האמיתיים של תושבי העיר.

רקע רגיש: ההקשר הלאומי והמצב הכלכלי

הביקורת על ההסכם אינה מתמקדת רק במישור המקומי, אלא גם ברקע הלאומי. עם תחושת הקיפוח הגוברת בציבור הכללי, התחזקות המתח בין המגזרים והדיון סביב השוויון בנטל – המהלך של עיריית בת ים נתפס כניתוק מהמציאות. "בזמן שכל המדינה מתמודדת עם משבר כלכלי והארנונה עלתה ב-5.3%, דווקא עכשיו מתעדפים קהילה אחת," אמר תושב נוסף.

קריאה לפעולה: סדרי עדיפויות חדשים

"אנו דורשים שהעירייה תחזור לשרת את כלל התושבים," סיכם תושב. "ברוט צריך להבין שהבטחות ריקות ותוכניות סקטוריאליות לא יפתרו את בעיות העיר – להיפך, הן רק יעמיקו את הפערים."