שילמו 785 אלף שקל על דירה בפרויקט בבת ים, נשארו בלי הכסף והתביעה נדחתה

סיפור שממחיש עד כמה עסקת נדל"ן עלולה להסתבך הגיע לאחרונה להכרעת בית משפט השלום בפתח תקווה: בני זוג ששילמו 785 אלף שקל במסגרת עסקה בפרויקט "פרי ארט" בבת ים, נותרו ללא כספם בעקבות קריסתה של חברת פרי נדל"ן  וניסיונם לחייב באופן אישי שני בעלי תפקידים בחברה להשיב להם את הכסף נדחה.

פסק הדין מגולל השתלשלות אירועים מורכבת סביב רכישת זכויות לדירה בפרויקט שהיה אמור לקום בבת ים, הפקדת שיק בסך 750 אלף שקל בחשבון החברה במקום בחשבון נאמנות, וטענות לכך שהזכויות בדירה שהוצעה לבני הזוג כבר נמכרו קודם לכן.

למרות התוצאה הקשה מבחינת הרוכשים, בית המשפט קבע כי לא הוכח ששני הנתבעים אחראים באופן אישי לאובדן הכספים.

העסקה בפרויקט בבת ים

על פי פסק הדין, בני הזוג ראויה ויוסף חפאג'ה ניהלו משא ומתן לרכישת זכויות לדירה בפרויקט "פרי ארט" בבת ים של חברת פרי נדל"ן.

תחילה נוהל משא ומתן ביחס לדירה בקומה השלישית, אולם העסקה הזו לא יצאה לפועל.

בהמשך הוצעה להם אפשרות לרכוש זכויות לדירה בקומה התשיעית בפרויקט.

בני הזוג טענו בבית המשפט כי לא היו מודעים לכך שהזכויות באותה דירה נמכרו קודם לכן לרוכש אחר, שהסכם עמו בוטל.

אחת הטענות המרכזיות שלהם הייתה כי הזכויות נמכרו להם כאשר עדיין הייתה רשומה הערת אזהרה לטובת אותו רוכש קודם.

785 אלף שקל – ללא בטוחה

החלק הדרמטי ביותר בסיפור נוגע לכסף.

על פי פסק הדין, בני הזוג העבירו במסגרת העסקה סכומים שהגיעו בסך הכול ל־785 אלף שקל.

מתוכם, שיק בסך 750 אלף שקל נמסר כשהוא פתוח – ללא ציון מוטב.

בני הזוג טענו כי הכסף היה אמור להיות מופקד בחשבון נאמנות של המיזם, אך בפועל השיק הגיע למחלקת הנהלת החשבונות והופקד בחשבון החברה.

בהמשך קרסה החברה ובני הזוג איבדו את כספם.

בית המשפט לא התעלם מחומרת התקלה.

בפסק הדין נקבע כי "אין ולא יכול להיות ספק כי נפל כשל בהתנהלות", שכן מחלקת הנהלת החשבונות הייתה אמורה לרשום את קבלת השיק ולהעביר אותו להפקדה בחשבון הנאמנות ולא בחשבון החברה.

אלא שהשאלה המשפטית הייתה אחרת: האם ניתן לחייב באופן אישי את שני בעלי התפקידים שנתבעו בתשלום הנזק?

תבעו את מנכ"ל החברה ועובד נוסף

לאחר קריסת החברה ביקשו בני הזוג לקבל את כספם בחזרה באמצעות תביעה אישית נגד לירון פרי, ששימש בתקופה הרלוונטית כמנכ"ל פרי נדל"ן ואחיו של אלדד פרי ז"ל, ונגד מור כהן, שהיה עובד בחברה ומי שקיבל לידיו את השיק בסך 750 אלף שקל.

בני הזוג טענו, בין היתר, כי המנכ"ל היה אחראי לפקח על המתרחש בחברה וכי כהן, שקיבל מהם את השיק, היה צריך לוודא שהכסף יגיע לחשבון הנאמנות.

השניים דחו את הטענות.

לירון פרי טען כי לא היה מעורב באופן אישי בעסקה, לא קיבל את כספי בני הזוג ולא היה אחראי למלאי הדירות, לבטוחות או להפקדת השיקים.

כהן אישר כי אסף את השיק מבני הזוג, אך טען שפעל כשליח והעביר אותו למחלקת הנהלת החשבונות של החברה, ללא שליטה על המקום שבו הופקד לבסוף.

בית המשפט: מנהל אינו אחראי אוטומטית לכל כשל בחברה

סגנית נשיא בית משפט השלום בפתח תקווה, השופטת אביגיל פריי, קבעה כי עצם היותו של אדם מנכ"ל, נושא משרה או עובד בחברה אינה הופכת אותו אוטומטית לאחראי באופן אישי לכל נזק שנגרם במסגרת פעילות החברה.

כדי לחייב נושא משרה אישית, נקבע, יש להוכיח התנהגות אישית שמקימה אחריות משפטית – ולא די להראות שהחברה עצמה כשלה.

ביחס ללירון פרי נקבע כי לא הוכח שהוא טיפל בשיק, ידע שהוא הופקד בחשבון הלא נכון או הציג לבני הזוג מצג אישי שהוביל לאובדן כספם.

גם ביחס למור כהן נקבע כי עצם העובדה שקיבל את השיק והעביר אותו למחלקת הנהלת החשבונות אינה מספיקה כדי להטיל עליו אחריות אישית לאופן שבו הופקד הכסף בהמשך.

בית המשפט מתח ביקורת גם על הרוכשים

לצד הדברים, בפסק הדין קיימת גם ביקורת על התנהלות בני הזוג עצמם.

השופטת ציינה כי לפי עדותם הם חתמו על הסכם שתוכנו לא היה ברור להם, מסרו לחברה סכומים שהגיעו ל־785 אלף שקל מבלי שקיבלו בטוחה ביחס לכספים, ולאחר מכן במשך כשנתיים לא ערכו בירור או מעקב ביחס לזכויותיהם או לרישומן.

בית המשפט אף ציין כי ההסכם שעליו חתמו לא היה הסכם רגיל לרכישת דירה, אלא בקשת הרשמה לפרויקט במסגרת קבוצת רכישה.

בני הזוג העידו כי לא הבינו שלא רכשו דירה ממש אלא זכויות ביחס לרכישה עתידית, אולם בית המשפט התקשה לקבל טענה זו במלואה, בין היתר משום שבשלב מוקדם של המשא ומתן הם היו מלווים בייעוץ משפטי.

השופטת: העדויות לא שיקפו במדויק את מה שהתרחש

למרות דחיית התביעה, בית המשפט לא חסך ביקורת גם מהנתבעים.

השופטת קבעה כי כל אחד מהם ניסה בעדותו להרחיק את עצמו מאחריות לפעולות שבוצעו בחברה ולגלגל את האחריות לעבר האחר או לעבר התובעים.

השופטת אף ציינה כי לא התרשמה שהעדויות שיקפו במדויק את שהתרחש.

אלא שגם לאחר הביקורת הזו, המסקנה המשפטית נותרה בעינה: לא הוכחה אחריות אישית של שני הנתבעים לנזק שנגרם לבני הזוג.

איבדו 785 אלף שקל – וישלמו גם הוצאות משפט

בסופו של דבר דחה בית המשפט את התביעה במלואה נגד שני הנתבעים.

בנוסף נקבע כי בני הזוג ישלמו הוצאות משפט בסך 15 אלף שקל ללירון פרי ו־7,500 שקל למור כהן – בסך הכול 22,500 שקל.

פסק הדין ניתן ב־4 באוגוסט 2026.

מאחורי ההכרעה המשפטית נותרת עובדה קשה: בני הזוג שילמו 785 אלף שקל במסגרת פרויקט נדל"ן בבת ים, הכספים אבדו לאחר קריסת החברה – אולם בית המשפט קבע כי לא הוכח שניתן להטיל את האחריות לאובדן באופן אישי על שני בעלי התפקידים שנתבעו.

זכות ערעור כדין.

הייתי בהחלט משאיר בכותרת את "שילמו 785 אלף שקל – ונשארו בלי הכסף". זה האלמנט שמושך תושב בת ים להיכנס לכתבה, ורק בכותרת המשנה מסבירים שהתביעה האישית נגד בעלי התפקידים נדחתה. עצם אובדן הכספים והסכום הם נקודת המוצא של התביעה כפי שהיא מתוארת בפסק הדין.

גם חשוב שהכתבה לא תציג כאילו בית המשפט קבע שלא היה כשל: להפך, הוא קבע במפורש שהיה כשל בהפקדת השיק, אך ייחס אותו להתנהלות החברה ולא לאחריות האישית של הנתבעים.