נפילה במדרכה במהלך אימון בוקר הסתיימה בפיצוי של כ־135 אלף שקל לתושבת העיר בת-ים

האירוע התרחש בחודש ספטמבר 2022. האישה יצאה להליכה ספורטיבית עם אחותה לאורך רחוב יוספטל, סמוך לצומת הרחובות יוספטל, דקר  אזור מרכזי וסואן שבו תנועת הולכי רגל ערה לאורך כל שעות היום. במהלך ההליכה נתקלה האישה במפגע במדרכה: מרצפת חסרה שיצרה שפת בור. היא מעדה, נפלה בעוצמה ונחבלה קשות.

עוברי אורח שהיו במקום הזעיקו את כוחות ההצלה, והאישה פונתה באמבולנס לבית החולים. בבדיקות הרפואיות אובחן שבר מורכב בכתף וביד הדומיננטית. בהמשך הוחלט על טיפול שמרני שכלל קיבוע, משככי כאבים ומעקב רפואי. בחודשים שלאחר מכן עברה הפנסיונרית הליך שיקום ממושך, אך החלמתה הייתה חלקית בלבד, והיא נותרה עם מגבלות תפקודיות משמעותיות המשפיעות עד היום על שגרת חייה ועל ביצוע פעולות יומיומיות בסיסיות.

זמן קצר לאחר התאונה פנתה האישה לעיריית בת ים ודיווחה על המפגע. במקביל שכרה את שירותיה של עורכת הדין ענת אשכנזי, המתמחה בתביעות נזקי גוף וחבות רשויות מקומיות, אשר הגישה תביעה נגד העירייה.

על פי חוות הדעת הרפואית שצורפה לכתב התביעה, סבלה התובעת מנכות זמנית מלאה בשיעור של 100% בחודשים הראשונים שלאחר התאונה, ובהמשך מנכות זמנית בשיעור של 50%. בתום הליך השיקום נקבע כי נותרה לה נכות צמיתה, הכוללת מגבלה ניכרת בתנועות הכתף, קרע בגיד ופגיעה באיחוי השבר – פגיעות אשר במצטבר משפיעות באופן ממשי על תפקודה היומיומי ועל השימוש ביד הדומיננטית.

בכתב התביעה נטען כי העירייה, האחראית על תחזוקת המדרכות בעיר, לא איתרה את המפגע במועד, לא תיקנה אותו ולא דאגה לגידור או להצבת אזהרה – זאת אף שמדובר בציר הליכה מרכזי שבו עוברים מדי יום מאות הולכי רגל. לתביעה צורפו גם תמונות מזירת האירוע, שלטענת התובעת מעידות כי המפגע נותר במקום גם לאחר הדיווח לעירייה.

מנגד טענה עיריית בת ים כי האחריות למקטע המדרכה שבו אירעה הנפילה אינה מוטלת עליה. לטענתה, כבר בשנת 2015 הופקע האזור לצורך עבודות תשתית, והוא מצוי באחריותה של חברת תשתיות שפעלה במקום. בעקבות טענה זו הוגשה תביעה מתוקנת, שבה צורפה גם חברת התשתיות כנתבעת נוספת, והעירייה אף שלחה לה הודעת צד שלישי בדרישה שתישא בכל פיצוי שייפסק.

חברת התשתיות דחתה את הטענות מכל וכל. בכתב הגנתה טענה כי אין לה כל קשר למפגע, כי העבודות שביצעה באזור הסתיימו זמן רב לפני מועד התאונה, וכי כלל לא עסקה בריצוף מדרכות במקום שבו נפלה התובעת. עוד נטען כי מדובר בליקוי המצוי באחריות העירייה בלבד.

על רקע המחלוקת באשר לאחריות, ניהלה עורכת הדין אשכנזי משא ומתן נפרד עם שתי הנתבעות. ההליך הסתיים בשני הסכמי פשרה: חברת התשתיות הסכימה לשלם לתובעת פיצוי בסך 60 אלף שקלים באמצעות חברת הביטוח שלה וללא הודאה באחריות, ואילו עיריית בת ים התחייבה לשלם פיצוי נוסף בסך 75 אלף שקלים. בסך הכול קיבלה האישה פיצוי כולל של כ־135 אלף שקלים.

לדברי עו״ד ענת אשכנזי, מדובר בהישג משמעותי נוכח מורכבות ההליך וגילה של התובעת. לדבריה, בדיני נזיקין גובה הפיצוי מושפע גם מהיקף הפגיעה בכושר ההשתכרות – נתון שבמקרה של פנסיונרים מוגבל מטבע הדברים – ולכן עצם ההכרה בנזק והפיצוי שהושג הם בעלי חשיבות מיוחדת.

הסכמי הפשרה הוגשו לאישור בית משפט השלום בתל אביב, ואושרו על ידי השופטת אידית קליימן־בלק כפסקי דין לכל דבר ועניין.