מכרו את דירת הוריהם לפני שמונה שנים - ונדרשו לשלם 46 אלף שקל על המים שצרכו הרוכשים

שלושה אחים שמכרו את דירת הוריהם בבת ים לפני כשמונה שנים מצאו את עצמם מתמודדים עם הליכי הוצאה לפועל ועיקולים בעקבות חוב מים שתפח לכ־46 אלף שקל – אף שלטענתם לא התגוררו בדירה ולא צרכו בה את המים. המקרה פורסם לראשונה ב־ynet.

לדברי האחים, הדירה נמכרה לבני זוג בחודש יוני 2018, לאחר פטירת הוריהם. לטובת הרוכשים נרשמה הערת אזהרה בטאבו, והם אף עודכנו כמחזיקים בנכס לצורכי ארנונה. אלא שבדיעבד התברר כי שינוי המחזיקים לא נקלט ברישומי תאגיד מי בת ים, וחשבון המים נותר על שמם של המוכרים.

אחד האחים סיפר כי לפני כשנה נודע להם לראשונה על חוב בגובה של כ־33 אלף שקל. לדבריו, בני המשפחה אינם מתגוררים בבת ים ולא קיבלו קודם לכן דרישות תשלום. הם הניחו כי הצגת חוזה המכר ונסח הטאבו תספיק כדי להבהיר שהחוב נצבר לאחר מכירת הדירה – אולם באותה עת כבר הועבר הטיפול למשרד עורכי דין.

האחים טוענים כי בעת מכירת הדירה פעלו להסדרת כלל החשבונות, אך לא שמרו את האישורים שניתנו להם. לדבריהם, הם היו משוכנעים כי גם חשבון המים הועבר על שם הרוכשים, ורק עם תחילת הליכי הגבייה גילו שהשינוי לא בוצע בפועל.

החשבונות והקרנות עוקלו

בחודש ינואר 2026 הגיעו האחים למשרדי תאגיד המים כשהם מצוידים בחוזה המכר ובנסח הטאבו. לטענתם, נאמר להם כי מאחר שהתיק כבר הועבר לטיפול משפטי, עליהם להתנהל מול עורכי הדין.

בהמשך נפתחו נגדם הליכי הוצאה לפועל והוטלו עיקולים על חשבונות הבנק, כרטיסי האשראי, קרנות ההשתלמות והחסכונות שלהם. החוב, שעמד תחילה על כ־33 אלף שקל, תפח לכ־46 אלף שקל בשל ריביות והוצאות משפטיות.

לדברי אחד האחים, הבנק הקפיא בחשבונו סכום של כ־50 אלף שקל לצורך תשלום החוב, וסכום דומה הוקפא גם בחשבונה של אחותו. רק בשלב זה שכרו בני המשפחה עורך דין וניסו לעצור את הליכי הגבייה.

בית המשפט דחה את התנגדותם להוצאה לפועל, לאחר שקבע כי הוגשה באיחור. עם זאת, לדברי המשפחה, השופט זיהה קושי במקרה והפנה את הצדדים לנסות להגיע לפשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. לאחר מספר שבועות הודיעה נציגת התאגיד כי לא הושגו הסכמות.

“שיגבו את הכסף ממי שצבר את החוב”

האחים מדגישים כי הם אינם מבקשים למחוק את חוב המים, אלא להפנות את הליכי הגבייה לבני הזוג שהתגוררו בנכס וצרכו בפועל את המים.

לטענתם, אנשי התאגיד כבר שוחחו עם רוכשי הדירה ולכן יודעים מי התגורר בה לאורך השנים. חשבון המים אמנם הועבר לאחרונה על שם הרוכשים, אך החוב שהצטבר עד למועד השינוי נותר מיוחס לאחים.

“אנחנו משלמים את כל החשבונות שלנו בזמן ולא צברנו שום חוב”, אמר אחד האחים ל־ynet. “אנחנו מבקשים שיסירו את התביעה נגדנו ויפעלו לגביית הכסף מבעלי החוב האמיתיים, על סמך חוזה המכר והרישום בטאבו”.

האחים גם תוהים מדוע התאגיד אפשר לחוב להצטבר במשך כשמונה שנים, מבלי להפסיק את אספקת המים או לאתר את המחזיקים בפועל בנכס.

מי בת ים: “הנתבעים לא עדכנו על מכירת הדירה”

מתאגיד מי בת ים נמסר בתגובה כי חשבונות המים בנכס לא שולמו במשך כשמונה שנים, וכי לאורך התקופה נעשו פניות רבות לבעלי הדירה שהיו רשומים בספרי התאגיד, אך אלה לא נענו.

לטענת התאגיד, גם לאחר פתיחת ההליך המשפטי חלפה כמעט שנה שבה הנתבעים לא פעלו להסדרת החוב ולא עדכנו על מכירת הנכס. רק במהלך הדיון הוצגו מסמכים המעידים על המכירה, ובעקבות זאת עודכנו פרטי המחזיקים.

עוד מסר התאגיד כי בית המשפט קבע שהתנהלותו הייתה חוקית וכי הוא מחויב לפעול בהתאם להוראות הדין ולכללי רשות המים. בתאגיד הדגישו כי אי־תשלום חשבונות המים פוגע ביכולת לתחזק ולשדרג את תשתיות המים והביוב בעיר.

בעקבות המקרה מזכירים בתאגיד כי בעת מעבר דירה או מכירת נכס חובה לעדכן את זהות המשלם ואת מספר הנפשות המתגוררות בנכס.

המקרה ממחיש את החשיבות שבהעברת חשבון המים באופן מתועד: מומלץ שהמוכר והקונה יגישו יחד טופס להחלפת מחזיקים, בצירוף חוזה המכר, צילומי תעודות הזהות וקריאת המונה ביום המסירה. לאחר מכן חשוב לקבל אישור כתוב ולוודא בפועל שהחשבון אכן הועבר – שכן כל עוד השינוי לא נקלט בספרי התאגיד, מי שרשום בהם עלול להיחשב כאחראי לתשלום.