החוק שמאפשר לשקם את הבניינים בבת ים שנפגעו מהטילים מאיראן

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה לשקם נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית.

החוק, שאושר רק עתה, קובע כי שיקום האזורים שנפגעו מטילים במלחמת "עם כלביא" ייעשה במתכונת ייחודית של התחדשות עירונית. החידוש המרכזי היה שגם מבנים שלא ניזוקו יוכלו להיכלל במתחם ההתחדשות, כדי לאפשר תכנון מהיר ויעיל יותר. הפשרה הושגה לאחר עימות ממושך עם משרד המשפטים סביב זכויות הקניין של הדיירים.

לצורך כך הוגדרו שלושה סוגי מבנים, לפי רמת הפגיעה בהם: מבנה "אדום" - נהרס או נפגע בצורה חמורה עד שאינו ראוי למגורים; מבנה "כתום" או "צהוב" - נפגע משמעותית, וניתן לשקמו, אך יידרש לכך הליך ארוך וממושך; מבנה "ירוק" - מבנה שלא נפגע כלל. על-פי החלטת הצוות, בקו התוכנית יוכלו להיכלל 25% מבנים ירוקים, כדי להגיע לתכנון מיטבי.

המתכונת, שגובשה על-ידי צוות בין-משרדי שכלל נציגים ממשרדי האוצר, הפנים, השיכון והמשפטים, נגעה גם לשיעור ההסכמה, ולאחר מחלוקת רצינית עם משרד המשפטים, סוכם כי אחוז ההסכמה של התושבים יירד ל-51%, אך הוא יידרש בכל בניין בנפרד ולא בכל המתחם. דיירים שלא יהיו מעוניינים לחתום על הסכם להתחדשות עירונית בבניין שלהם, וגם לא יסכימו שהמדינה תרכוש מהם את דירתם (מהלך שהציע משרד הבינוי והשיכון ונקרא "Buy Out") - הזכויות שלהם יופקעו, והם יקבלו פיצוי כספי.

עיקרי מתווה השיקום

חלוקה לצבעים לפי מצב הבניינים במתחם המיועד להתחדשות

אפשרות שייכללו במתחם עד 20% מבנים "ירוקים" (שלא נפגעו כלל)

הרוב הדרוש להסכמה מבין דיירי כל בניין - 51%

הפקעה ופיצויים למי שיסרב למיזם ולרכישת דירתו בידי המדינה

לפי הודעת משרד הבינוי והשיכון, "החוק מבטיח הגנה מקיפה על זכויות הדיירים במנגנון חסר תקדים - עם אפשרויות לשיפוי ופיצוי כדוגמת מסלול 'Buy Out', ובו בעלי דירות יוכלו לבחור בין השתתפות בפרויקט ההתחדשות העירונית לבין קבלת אפשרות לרכישת דירה חדשה חלופית באופן מיידי".

"המסלול המוצע יחריף את הבעיות"

עם זאת, בשוק יש הטוענים כי המדינה פועלת בכוחנות כשהיא מאיימת להפקיע מאזרחים רכוש פרטי, וכי הפקרת האזרחים שרכושם נפגע לידי יזמים פרטיים בעייתית אף היא.

בעמותת "במקום" והאגודה לזכויות האזרח, שהגישו חוות-דעת על הצעת החוק לפני שאושרה, טענו כי המדינה צריכה לקחת על עצמה את הבנייה מחדש, ולא לבנות את השכונות מחדש באמצעות פינוי-בינוי.

"המסלול המוצע לשיקום אזורי אסון יחריף את הבעיות המאפיינות פרויקטים של פינוי-בינוי, כגון התלות ברווחיות גבוהה ליזמים, דחיקה של דיירים קיימים שלא יעמדו בעלויות תחזוקה גבוהות של הבניינים החדשים, עומס על תשתיות ומבני ציבור ופגיעה בחוסנן של הרשויות המקומיות, שקורסות תחת ריבוי אזורי המגורים ללא תשתית כלכלית מספקת", נכתב בחוות-הדעת.

תגובת מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ומ"מ ראש הרשות להתחדשות עירונית, יהודה מורגנשטרן: "נסיבות החירום שהמדינה הייתה בהן העלו את הצורך באיחוד כוחות ובעבודה משותפת עם משרד השיכון והבינוי, האוצר והמשפטים בכדי להצליח להוביל למנגנון ייעודי ויעיל שיאפשר למדינה להתנהל בצורה נכונה יותר ולהאיץ הליכי שיקום של מתחמים שלמים בעת משבר ולאחריו. יצרנו מגנונים המקצרים את לוחות הזמנים בכל הליכי התכנון והרישוי. המטרה שלנו הייתה לספק פתרונות לבעלי הדירות שנפגעו, על מנת שיוכלו לחזור מהר ככל האפשר לשגרת חייהם, לצד שיקום המרחב העירוני כולו ושיפור איכות החיים של האזור באמצעות תהליכי התחדשות עירונית".