הבחירות הסתיימו, חוסר הוודאות נשאר: מי יצליח להרכיב ממשלה ולאן הולכים מכאן?
מיליוני ישראלים יצאו השבוע לקלפיות בתקווה לקבל הכרעה ברורה לגבי עתידה של המדינה. אלא שיומיים לאחר הבחירות, השאלות המרכזיות עדיין נותרו פתוחות: מי יצליח לגבש רוב בכנסת? האם תקום ממשלה חדשה, האם נראה שיתופי פעולה פוליטיים מפתיעים, או שמא ישראל שוב תמצא את עצמה בדרך לבחירות נוספות? וברקע, טענות על אי־סדרים והתערבות בבחירות מוסיפות למתח הציבורי.
מערכת הבחירות לכנסת ה־26 הסתיימה, הקלפיות נסגרו, שלטי החוצות עוד רגע יוסרו והקמפיינים הסוערים יפנו את מקומם למשא ומתן הפוליטי. אבל דווקא עכשיו, כשהציבור מצפה לתשובות, נראה כי סימני השאלה רבים מסימני הקריאה.
על פי תוצאות הביניים שפורסמו הבוקר (חמישי), לאחר ספירת כ־94% מהקולות, גוש נתניהו עומד על 53 מנדטים, גוש השינוי על 48 מנדטים והמפלגות הערביות על 19 מנדטים. אלה עדיין אינן התוצאות הסופיות, אך כבר כעת ברור שהדרך להרכבת ממשלה אינה פשוטה עבור אף אחד מהצדדים.
מי יצליח לחבר את הפאזל הפוליטי?
בישראל, כידוע, לא די להיות המפלגה הגדולה ביותר. כדי להקים ממשלה יש צורך בגיבוש תמיכה פרלמנטרית שתאפשר את הקמתה ואת תפקודה, ובדרך כלל מדובר בקואליציה הנשענת על רוב של לפחות 61 חברי כנסת.
בנימין נתניהו וגדי איזנקוט ניצבים כעת בפני אתגר פוליטי מורכב. שניהם נדרשים לבחון אפשרויות לשיתופי פעולה, להבין מי מהשותפים הפוטנציאליים מוכן להתפשר, ואילו קווים אדומים עלולים למנוע הקמת ממשלה.
השאלה אינה רק מי יקבל את המנדט להרכבת הממשלה, אלא מי יצליח לתרגם אותו להסכמות פוליטיות ממשיות.
ייתכן שנראה בריתות שלא נראו קודם, ייתכן שהמפלגות ייאלצו לשקול מחדש את התחייבויותיהן מתקופת הבחירות, וייתכן גם שהמבוי הסתום יימשך.
וברקע: טענות על טוהר הבחירות
אל חוסר הוודאות הפוליטי הצטרפו ביממה האחרונה גם טענות הנוגעות לטוהר הבחירות.
בליכוד העלו טענות בדבר גניבת בחירות מצד המפלגות הערביות, אולם במשטרה הבהירו כי אין בידי גורמי החקירה והמודיעין תימוכין לטענות שהועלו בפניהם, וכי יום הבחירות התאפיין במספר נמוך יחסית של אירועים חריגים.
במקביל, עלה חשד להתערבות זרה במערכת הבחירות, ונמסר על פנייה לבדיקת הטענות. חשוב להדגיש כי מדובר בחשדות ובטענות שטרם הוכחו, ואין לראות בהם קביעה כי תוצאות הבחירות זויפו או הוטו.
דווקא בתקופה רגישה כל כך, ההבחנה בין חשד, טענה ועובדה מוכחת חשובה במיוחד. הציבור זכאי לבירור יסודי ושקוף של כל חשד, אך גם למידע מדויק שאינו הופך טענות למסקנות בטרם נבדקו.
הציבור כבר הצביע. עכשיו האחריות עוברת לנבחרים
מערכת הבחירות התנהלה בתקופה מורכבת עבור החברה הישראלית. שאלות של ביטחון, כלכלה, יוקר מחיה, גיוס לצה"ל, מערכת המשפט ואמון הציבור במוסדות המדינה עמדו במרכז השיח.
כעת, לאחר שהציבור אמר את דברו בקלפי, האחריות עוברת למנהיגי המפלגות.
האתגר שלהם אינו מסתכם בחלוקת תיקים או בהשגת רוב בכנסת. הוא כולל גם את הצורך להקים ממשלה שתוכל להתמודד עם האתגרים שממתינים למדינה, ולנסות להשיב מידה של יציבות ואמון למערכת הפוליטית.
בימים הקרובים תושלם ספירת הקולות, ובהמשך יתקיימו ההתייעצויות אצל נשיא המדינה. רק לאחר מכן תתחיל באופן רשמי מלאכת הרכבת הממשלה.
האם ישראל בדרך לממשלה חדשה או לעוד סבב בחירות?
זו השאלה שמרחפת כעת מעל המערכת הפוליטית כולה.
אפשר שהתוצאות יובילו להסכמות ולממשלה חדשה. אפשר שהמשא ומתן יתארך וילווה במשברים. ואי אפשר לשלול גם מצב שבו אף מועמד לא יצליח להרכיב ממשלה והמדינה תידרש שוב לבחירות.
בינתיים, מיליוני האזרחים שהגיעו לקלפיות נותרו להמתין.
הבחירות הסתיימו, אבל ההכרעה על זהות הממשלה הבאה עדיין לפנינו.
ובין כל ההצהרות, החשדות, החישובים והמשאים ומתנים, נותרת שאלה אחת פשוטה: האם המערכת הפוליטית תצליח לתרגם את תוצאות הבחירות לממשלה מתפקדת, או שחוסר הוודאות ימשיך ללוות אותנו גם בחודשים הבאים?
