פרשת השבוע - הרב חכם שלמה פינטו

בס"ד
ג' בתמוז תשפ"ה

פרשת "במדבר" היא הפרשה הראשונה בספר במדבר, ותמיד נקראת בסמוך לחג השבועות, ולא בכדי.

"וידבר ה' אל משה במדבר סיני"
הקב"ה נתן לנו את התורה במדבר סיני בשנת 2448 לבריאת העולם. מעמד הר סיני הוא המאורע החשוב ביותר בתולדות עם ישראל והאנושות כולה.

מדוע ניתנה התורה דווקא במדבר? הרי ישנם חבלי ארץ נעימים ומיושבים יותר למסירת התורה.

אומר המדרש רבה: למה ניתנה תורה במדבר? לומר לך שאין אדם קונה תורה עד שיעשה עצמו הפקר כמדבר.

המדבר הוא מקום צחיח ושומם, ללא מים, ללא צמחייה, ללא בתים ואנשים, ולכן הוא סמל ההפקר. למדבר אין במה להתגאות, ולכן הוא מבטא צניעות וענווה. אדם שרוצה לפגוש את האמת, לרכוש תורה, מוסר וערכים, צריך להגיע כ"דף חלק", כמדבר. עליו לנהוג בצניעות ובענווה, ולהניח בצד את התאוות והרגלי החיים, שהם אלו שחוצצים בינו לבין האמת.

משה רבנו, סמוך לפטירתו, מתאר את מעמד הר סיני בספר דברים: "אתה הראית לדעת כי ה' הוא האלקים, אין עוד מלבדו... וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת, אין עוד... ושמרת את חוקיו ואת מצוותיו אשר אנוכי מצוך היום, אשר ייטב לך ולבניך אחריך, ולמען תאריך ימים על האדמה אשר ה' אלקיך נותן לך כל הימים."

הפסוקים הללו מתארים תהליך רוחני שמתחיל בידיעת ה' ומוביל לחיים של סיפוק ואושר.

שלב ראשון: "אתה הראית לדעת" – עם ישראל היה היחיד שראה בעיניו שה' הוא האלקים ואין בלתו.

שלב שני: "וידעת היום" – ההתגלות האלוקית ביציאת מצרים, במדבר ובהר סיני לעיני כל העם הייתה בבחינת ידיעה ולא אמונה בלבד. היהדות מדברת קודם על ידיעה ורק אחר כך על אמונה.

שלב שלישי: "והשבות אל לבבך" – הידיעה צריכה לחלחל ללב, לרגש ולמידות. מי שנשאר ברמת הידיעה בלבד, כמוהו כזוכה בפיס שאינו מממש את הזכייה.

שלב רביעי: "ושמרת את חוקיו ואת מצוותיו" – התוצאה של הידיעה והפנמה בלב צריכה להיות מעשית: לימוד תורה וקיום מצוות.

שלב חמישי: "אשר ייטב לך ולבניך אחריך" – התורה היא ספר הדרכה מאת הקב"ה, שניתנה לנו כדי שנחיה טוב יותר, בביטחון, בשלווה ובאושר.

בהקשר לכך, הגמרא מספרת על רבי יהודה בן אלעי שהיה שותה ארבע כוסות יין בליל הסדר וסבל מכאב ראש שנמשך עד חג השבועות. מרן רבי יהודה צדקה שואל בספרו "קול יהודה" מדוע הכאב נמשך דווקא עד שבועות.

הוא מסביר שארבע הכוסות הן כנגד ארבע לשונות גאולה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי. שלוש הראשונות מתייחסות לגאולה גשמית ויושמו ביציאת מצרים, אך הרביעית – "ולקחתי אתכם לי לעם" – מייצגת גאולה רוחנית, והתקיימה רק בהר סיני.

לכן, כאשר יש חרות גשמית בלבד, ללא תורה וערכים, מדובר בחירות ריקה שמהווה כאב ראש. לא די ביציאה מעבדות פיזית אם אין שחרור רוחני.

לסיכום, כאשר הידיעה על מציאות ה' מתורגמת לתחושות פנימיות ולמעשים של תורה ומצוות, נוצרת מציאות של שלמות, סיפוק ושלווה. זו אינה תיאוריה אלא מציאות יומיומית של אנשים רבים.

חודש טוב, שבת שלום וחג שמח