הודח מהמשטרה – וקודם בעירייה: מינוי מעורר מחלוקת בבת ים

הדחה בשקט, מינוי בקול תרועה

סגן ניצב בדימוס אוראל כהן, מפקד תחנת משטרת בת ים לשעבר, מונה לאחרונה לתפקיד מנהל אגף הפיקוח העירוני בעיר. אלא שכהונתו במשטרה לא הסתיימה בתרועות – אלא בפרשה שהעלתה סימני שאלה קשים סביב שיקול הדעת של המפקד, ובעיקר – סביב בחירתה של עיריית בת ים לאתרג אותו ולמנותו במהירות לתפקיד ציבורי רגיש.

במהלך שירותו במשטרה, ניהל כהן מערכת יחסים רומנטית ממושכת עם שוטרת צעירה ששירתה תחת פיקודו הישיר. הקשר נשמר בסוד, לא דווח לממונים ואף נעשו פעולות טשטוש שנחשדו כשיבוש. בדיקה פלילית בנושא נסגרה מחוסר אשמה, אך לא משום שהמעשה לא התרחש – אלא בשל היעדר עבירה פלילית. כהן הודח מן המשטרה בהליך משמעתי, ובתוך זמן קצר – נמצא שוב בעמדת כוח.

ממי שמפר את הכללים – לאחראי על שמירתם

אגף הפיקוח העירוני מופקד על הסדר הציבורי, אכיפת חוקי העזר, פיקוח על עסקים, תחבורה, חנייה ואכיפה במרחב הציבורי. כלומר – בדיוק אותו אגף שאמון על חוק, כללים, ומחויבות ציבורית. ולכן, הבחירה להפקיד עליו אדם שנסיבות עזיבתו את המשטרה כוללות יחסי מרות לא תקינים וטשטוש של האמת – מקוממת ומערערת את אמון הציבור.

ההודעה של העירייה – מברכת, אך מתעלמת

תגובת העירייה למינוי לא רק שלא מביעה צל של היסוס – אלא משבחת ומפארת את כהן כאילו מדובר באישיות ללא רבב.
וכך נכתב בהודעה הרשמית:

"עיריית בת-ים הודיעה על מינויו של אוראל כהן לתפקיד מנהל אגף הפיקוח העירוני בעירייה.
כהן, בן 43, שירת 22 שנים במשטרת ישראל, מתוכן 14 שנים בתפקידי קצונה ופיקוד בכירים...
במהלך שירותו במשטרה נפתחה בעניינו בדיקה משפטית, בשל אי-דיווח על קשר אישי עם בת-זוגו אשר שירתה תחת פיקודו.
הבדיקה נסגרה מחוסר אשמה ונקבע כי לא דבק כל רבב פלילי במעשיו. עם זאת, בעקבות ההליך המשמעתי, הוא סיים את שירותו במשטרה ובחר לעבור לשירות הציבורי בשלטון המקומי."

העירייה בחרה להציג את העזיבה כמהלך אישי לגיטימי ולא כהדחה על רקע ערכי. הסיום, שבו נכתב כי "לא דבק כל רבב פלילי", מדגיש את מה שלא נכתב – שדווקא מבחינה ציבורית-מוסרית, כן דבק.

סיכום: המינוי – והאמון

לא מדובר כאן רק באיש אחד ובמקרה אחד, אלא במסר ציבורי. עיר שדורשת מתושביה לציית לחוק, לשלם דוחות, לשמור על הסדר – אינה יכולה להרשות לעצמה למנות לתפקיד האוכף מישהו שבמסגרת שירותו הציבורי הקודם חרג מהכללים ולא נשא באחריות.

הבחירה של ראש העיר ברוט להוביל את המינוי הזה – ועוד בעיתוי כה רגיש – מציירת תמונה מדאיגה על סדר העדיפויות, ועל הגבולות שנמחקים בין אחריות ציבורית לנאמנות אישית.