בת-ים נפרדה בטקס מרגש מבני המשפחה האוקראינית שנספו בפגיעת הטיל האיראני

במהלך הטקס, שבו הוצבו ארונותיהם של ההרוגים באתר ההרס, הובאו למנוחות:

מריה פשקורובה ז"ל, בת 31;

ילנה (אולנה) סוקולובה ז"ל, בת 54;

אנסטסיה (נסטיה) בוריק ז"ל, בת 8;

קונסטנטין טוטביץ ז"ל, בן 10;

ואיליה פשקוריוב ז"ל, בן 15.

ראש עיריית בת-ים, צביקה ברוט, אמר בטקס:

"בבניין אחד, ברחוב ירושלים 45, מצא הטיל האיראני את סיפור הפסיפס הישראלי כולו. הם הגיעו ממקומות שונים, דיברו שפות שונות, אך חלמו את אותו החלום – לחיות בשקט ובשמחה כחלק מהחברה הישראלית. הם לא ביקשו למות בעד ארצנו – הם ביקשו לחיות בה. החלל שהותירו אחריהם יכאב לעד, אך מתוכו תצמח הרוח ששום טיל לא יוכל לשבור."

סגן שגריר אוקראינה בישראל, גנאדי ברסקלנקו, הוסיף דברים נוקבים:

"זו טרגדיה נוראית למשפחה ולאוקראינה. בזמן הזה, אביה של אנסטסיה נלחם בצבא האוקראיני על המדינה שלנו. אוקראינה בטוחה שכל הפרויקט של הנשק הגרעיני באיראן חייב להסתיים – כדי שלא יהווה איום על המזרח התיכון ועל מדינות נוספות.

השלטון האגרסיבי של איראן אחראי למה שאנחנו חווים באוקראינה, ולמה שקרה כאן בבת-ים. איראן היא שותפה של רוסיה במלחמה – מלמדת אותה להשתמש בכטב"מים שתוקפים אזרחים. רוסיה עושה שימוש בנשק איראני כדי לפגוע בבתי ספר ובאזרחים חפים מפשע.

התוצאות הנוראיות של השלטון הזה ניכרות – והן יימשכו אם לא נפעל.

יש הרבה מן המשותף בין אוקראינה לישראל. אנחנו חייבים להילחם יחד באויבינו. המשפחה הזו היא סמל – ודוגמה לכך שעלינו לעמוד כתף אל כתף.

אנחנו מקווים שמדינת ישראל תמשיך להעניק סיוע למשפחה.

סלאבה אוקראיני. עם ישראל חי."

ברוט הודה לנציגי שגרירות אוקראינה על הליווי והסיוע מאז האסון, והדגיש את התרומה וההשתלבות של בני המשפחה בקהילה המקומית. הוא חתם בדברים של תקווה:

"הבניין הזה, וכל הבניינים סביבו, ייבנו מחדש – חזקים יותר, גבוהים יותר, ובעיקר מאוחדים הרבה יותר."